בהחלטה קצרה ותמציתית קבעה כבוד הפוסקת י' שושני כספי כי אין בידי הרשם סמכות להאריך את התקופה לתביעת דין קדימה בכל הנוגע למדגמים.
בקשה לרישום מדגם יכולה לתבוע דין קדימה מבקשה מקבילה אשר הוגשה במדינה אחרת, וזאת בתנאי שהבקשה בישראל תוגש תוך ששה חודשים. מי שאחר את המועד, קבעה הפוסקת, לא יוכל לעתור להארכתו, שכן המועד נקבע בחקיקה, בסעיף 52(א) לפקודת הפטנטים והמדגמים, ולא הסמיך את הרשם להאריך מועד זה.עוד נקבע כי לרשם קנויה סמכות להאריך את כלל המועדים הקבועים בתקנות המדגמים, וזאת מכוח תקנה 54. אך בכך, אין לסייע להארכת מועדים שנקבעו בפקודה עצמה.
הערות:
אין ספק כי קביעתה של הפוסקת - נכונה היא.
עיון בחוק הפטנטים מלמד כי המצב בדיני הפטנטים שונה. שם, בסעיף 164, הוסמך הרשם להאריך שלל מועדים הקבועים בחוק, וביניהם זה הקבוע בסעיף 10 והנוגע לתביעת דין קדימה. מחמת החשיבות הציבורית בעמידה על מועד תביעת דין הקדימה, המחוקק הגביל את שיקול דעתו של הרשם לעניין הארכת מועד זה וקבע כי המועד לא יוארך "אלא אם כן שוכנע שהבקשה בישראל לא הוגשה במועד בשל סיבות שלמבקש ולבא-כוחו לא היתה שליטה עליהן ושלא ניתן היה למנען".
נשאלת השאלה - מדוע ההבדל במצב החוקי בין שני תחומים דומים אלה? בעיניי, מוטב יהיה כי המחוקק ישקול לתקן חוסר תאימות זו, תוך הסמכתו של הרשם להאריך את המועד במקרים החריגים המצדיקים זאת.
לאחרונה, הודיע הרשם כי לאור רעידת האדמה שהתרחשה ביפן במרץ 2011 הוא ישקול בחיוב העתרות להארכות מועד שידרשו למבקשים יפנים שלא יכלו לעמוד במועדים נוכח האסון שהתרחש במדינתם. בהודעתו, לא התייחס הרשם להבדל בין בקשות פטנטים לבין אלו למדגמים, ויש מי שיכל היה לחשוב כי הרשם מתכוון להאריך אף את מועדיהם של מבקשי מדגם יפנים. ההחלטה הנוכחית מלמדת כי אף אם זהו רצונו של הרשם - אין בידיו הסמכות לעשות כן, לפחות לא במצב המשפטי הנוכחי.
הכותב הינו עורך פטנטים ועורך דין, שותף במשרד גלסברג, אפלבאום ושות'.
מאמר זה מתבסס על פוסט שהתפרסם בבלוג פיטפוטנטים: מפטנטים על פטנטים, זכויות יוצרים, סימני מסחר ושאר קניין רוחני.
האמור אינו מהווה עצה משפטית. אין להסתמך על האמור לשום צורך שהוא. אין לייחס את האמור לעיל למשרד גלסברג אפלבאום ושות' או ללקוחותיו. האמור הינו דעתו האישית של הכותב בעת כתיבת דברים אלו.
